עבודה עם תחושות הגוף – מפתח לשינוי פנימי עמוק

שיטת סאטיה מתבוננת על התודעה, השפה ותחושות הגוף כדרך ליצירת חופש בחיינו לפעול בדרך הנכונה והמדוייקת לנו.

משלושת המונחים הללו, המונח "תחושות הגוף" הוא הפחות ברור לאנשים ולכן החלטתי להקדיש לו פוסט. נתחיל מהשאלה הנפוצה ביותר:  מה ההבדל בין תחושה לרגש?

תחושה – תופעה פיזית אובייקטיבית שאנו מבחינים בה באמצעות חושינו.

למשל: כאב, לחץ, חום, קור, דגדוג, זרימת דם, רעד, בחילה, עונג.

רגש  – פרשנות סובייקטיבית שלנו למצב הנפשי והפיזיולוגי שלנו.

אם כן, התבוננות בתחושות גוף שלנו זה פשוט עניין של תשומת לב למה שקורה אצלי בגוף ברגע זה ללא פרשנות של איזה רגש זה מעלה ומה גרם לזה.

אנחנו רגילים להיות קשובים לתודעתינו ולעסוק בפרשנויות, והדבר שאנחנו בד"כ לא קשובים לו הוא הגוף שלנו.

למה זה חשוב?

כי חלק מההנדסה האנושית שלנו היא שלכל פעילות מנטלית (מחשבה) מתלוות תחושות פיזיות, וכל סט של תחושות פיזיות שמתרחשות ברגע נתון מעודדות פעילות מנטלית. בהבנת המנגנון הזה טמון מפתח משמעותי ביכולת שלנו להיות חופשיים בתגובות שלנו לדברים שקורים סביבנו ולא להגיב בצורה אוטומטית.

אנחנו מורגלים לנסות לפתור את בעיותנו ע"י מחשבה עליהן וגיבוש עמדה לגבי הסובב אותנו. בהעדר תשומת לב לתחושות הגוף שמפעילות אותנו, או לפחות משתתפות בהפעלה שלנו (לשאלת מה הביצה ומה התרנגולת פה אתייחס בהמשך) -אנו עלולים לפספס את העיקר, כמו אדם החותר בסירה שבודק שוב ושוב מה לא בסדר במשוטים שלו בעוד הוא לא שם לב לזרם התחתי שסוחף אותו ללב ים.

אתן דוגמא מחיי:
במהלך סדנאת ויפאסנה (מדיטציה מהמסורת הבודהיסטית שמתמקדת בעיקר בתחושות הגוף והנשימה) שעשיתי לפני מספר שנים נזכרתי במקרה שקרה לי: שיחקתי כדורגל בשכונה ואחד האנשים במשחק שכנראה לא חיבב אותי במיוחד זרק לעברי הערות מעצבנות לאורך כל המשחק ובאיזשהו שלב גם עשה עליי פאול מכוער במיוחד שיכל לפצוע אותי. אחרי שהבעתי בפניו שילוב בין מורת רוחי לדעתי על אימו, במקום להתנצל – הוא בחר לקלל אותי והעניין התחמם עד שחברים הפרידו בינינו וכך זה נגמר.

תוך כדי הזכרון עלו בי שוב תחושות הכעס וההשפלה מהאירוע הזה (ולא בפעם הראשונה) . זה כל פעם הפתיע אותי מחדש, כי האירוע מזמן עבר והוא חסר משמעות וגם יש לי תשובות בראש לעניין: הבחור האלים כנראה במצוקה בעצמו ואין לי מה לכעוס עליו – למה לי לבזבז אנרגיות על אגרסיות של אנשים אחרים? אבל התשובות הללו לא עזרו לי, כל פעם מחדש כשהאירוע עלה הרגשתי מוצף בכעס. החלטתי לתרגל את הויפאסנה על המקרה הזה והפניתי את תשומת לבי לגוף שלי. שמתי לב שיש לי תחושה של חום אדיר ומועקה באיזור הסרעפת , נשמתי לתוך האיזור הזה והפרדתי בין התחושה למחשבה בראש וראיתי איך מהר מאד נרגעתי, כי המחשבה נסבלת בעיניי והתחושה לכשעצמה גם נסבלת בעיניי.

על מקרה זה לראשונה הבנתי את המנגנון, המחשבה יוצרת תחושה לא נעימה בגוף מה שמלבה את המחשבות השליליות שמגבירות את התחושה וכן הלאה במה שנקרא לולאת הזנה (Feedback loop) המעגל הזה ממשיך להזין את עצמו עד שאנחנו שמים לב שיצאנו מאיזון ובוחרים להירגע או עד ההתפוצצות שיכולה לבוא לידי ביטוי כצעקות או אלימות.

כדורגל בשכונה – האתגר האולטימטיבי למתרגלי שלווה ומודעות

התבוננות לאורך זמן בתחושות שלנו יכולה לגלות לנו דפוסים שמפעילים אותנו אוטומטית מול סיטואציות שונות בחיים ומגבילים לנו את החופש לפעול בדרך שנכונה לנו, נינוחה לנו ומביאה אותנו ליחסים ולתוצאות שאנחנו רוצים.

אתן דוגמא מעולם המחקר: בשנת 74 שני פסיכולוגים (ארון ודאטון) ערכו ניסוי שבמהלכו שתי קבוצות גברים חצו גשרים תלויים – אחד מהם צר ומפחיד מעל נקיק והשני יותר יציב ורגוע. אחרי שחצו את הגשר ניגשה אליהם אישה נאה והציגה את עצמה כמנהלת המחקר נתנה להם סקר למלא ואת מספר הטלפון שלה, במידה ויש להם שאלות נוספות על המחקר. תוצאות המחקר היו שהרבה יותר גברים מקבוצת "הגשר המפחיד", שסיימו את המחקר עם אדרנלין גבוה ומתנשמים בכבדות, התקשרו להתחיל עם מנהלת המחקר מאשר הקבוצה השנייה. כששאלו אותם על זה אח"כ לכולם היו סיבות טובות להתקשר אליה : היא יפה, חכמה, נחמדה וכו', אבל זה לא מסביר למה הם התקשרו וחברי הקבוצה השנייה לא..

המסקנה אליה הגיעו החוקרים היא שהגברים שחוו גירוי גופני בטרם המפגש עם האשה בלבלו את התחושה הפיזית הנוכחית שלהם בתחושת גירוי מיני או התאהבות באשה. ניסויים דומים נערכו במגוון ואריאציות, כולל ניסויים שהראו הבדלים ניכרים בין ההתנהגות של אנשים שהפנו את תשומת הלב שלהם למצב הפיזיולוגי וכאלה שלא. מוזמנים לגגל : Two factor theory of emotion ו- Misattribution of arousal (ייחוס מוטעה של גירוי)

איך הניסויים האלה קשורים אלינו?

פה אנחנו מגיעים לשאלת הביצה והתרנגולת.. תאוריות מדעיות מדברות על מסלולים ישירים בין המח הקדום\רפטילי שלנו, שאחראי בעיקר לפעולות בסיסיות כמו נשימה ופעולת הלב, לבין הגוף ע"מ לזרז את התגובות שלנו במקרים של סכנה. המסלולים הללו לא עוברים כלל דרך התודעה שלנו, וכך מייצרים מצב פיזי ורגשי בלי שהיה לנו זמן לשקול מה קורה פה. אפשר להגיד שאנחנו מגיבים קצת כמו בובה שמושכים לה בחוטים.. וכמובן שכבני אדם יש לנו יכולת מופלאה להסביר בדיעבד כל דבר ולייצר לעצמנו הסברים שמתעלמים לחלוטין מהסיבה האמיתית של מה שקרה.

אנחנו כבר מזמן לא חיים בעולם שהכל בו נמדד במובנים של Fight or Flight (להילחם או לנוס), אולם אנחנו עדיין מפותחים אבולוציונית בדיוק כמו אנשים לפני עשרות אלפי שנים ואותם מנגנונים ששירתו אותם אז בהתמודדות מול הנחש והממותה משרתים אותנו כיום להתמודדויות שלנו עם כסף , מערכות היחסים שלנו ודימוי הגוף שלנו.

כמו בשאלת הביצה והתרנגולת המקורית , אין כאן תשובה חד משמעית.
מנגנון התחושות-רגשות (אפשר גם לקרוא לו גוף-נפש) , יכול להיות מופעל כתוצאה מגירוי בעולם החיצוני כמו בניסוי שהצגתי או כתוצאה ממחשבות כמו הזכרון שעלה לי במהלך המדיטציה.
מה שניתן לומר זה שהשניים מתקיימים במקביל כל הזמן ומזינים זה את זה , אין הפרדה ביניהם. התבוננות בעצמנו חייבת לכלול גם את עולם הרגשות וגם את עולם התחושות.

אוקיי הבנתי.. תחושות זה חשוב.. אבל מה אני עושה עם זה?

מתחיל\ה לשים לב – אם הצלחת לשים לב לתחושות הגוף תוך כדי סיטואציה טעונה כלשהי, יש לך הזדמנות לקחת נשימה שנייה ולשאול את עצמך:

מה נכון בעיניי לעשות כרגע?

זה קצת כמו לחשוף את האיש שמושך בחוטים של הבובה ולהגיד לו תודה ושלום, אני בשליטה פה עכשיו.
אם לא שמת לב לגוף, סביר שתפעל כפי שאתה מותנה לפעול על סמך מה שהתרגלת אליו בילדות.
רוב הלמידה הרגשית שלנו מתבצעת בילדות , בזמן שאנחנו באמת חסרי אונים מול עולם המבוגרים וההורים שלנו. כל מיני חוויות מטלטלות אותנו ואין לנו אפשרות לשנות אותן ולהביע את עצמנו בצורה מדוייקת , מה שגורם לכך שהגוף לומד להגיב מתוך חוסר אונים לכל מיני סיטואציות ועם זה אנחנו נתקעים עד שאנחנו נהיים מודעים ומשחררים את זה. עם התרגול ועם הזמן אנחנו מלמדים את הגוף והנפש תגובות שונות ורגועות יותר עד שהוא מתרגל ובהדרגה אנחנו לוקחים שליטה בחזרה על חיינו.

את תרגול זה ניתן לבצע עם מטפל או מאמן שמיומנים בסוג זה של עבודה או לבד במדיטציה.

מאחל לכולנו שלווה ואהבה שאינן תלויות בדבר!

יגאל

פוסטים אחרונים בבלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

המצטרפים יקבלו ניוזלטר אחת לתקופה בה אדבר על מיינדפולנס, בריאות נפש, עבודה רגשית ותודעתית