האם יש מטפל "שלא עובד עם פוסט-טראומה"?

אני מטפל קצת יותר מ10 שנים.
בשנים הראשונות היה לי ברור ונח להבין ש"אני לא מטפל בפוסט-טראומה", ולמרות שפגשתי המון פוסט-טראומה בשנים האלה במסגרת העבודה שלי במרחבים הבטוחים בפסטיבלים, לא רציתי שזה יהיה אצלי בקליניקה.
זה גדול ומפחיד וההכשרה שלי לא התמקדה בזה ולכן אני לא פשוט לא עוסק בזה.
נשמע פשוט ונכון,
נכון?

עם כל ההגיון הפשוט שבה, החשיבה הזו התעלמה מכמה פיסות מציאות משמעותיות שהתגלו לעיניי לאורך השנים:

1. גם אם לא הזמנו אותה במפורש, הפוסט-טראומה נמצאת אצלי בקליניקה כך או כך. וגם אצלכן בקליניקה ובסדנה.
היא נמצאת בקליניקות ובמשרדים של כל המטפלות וגם של המאמנים, יועצים, תזונאיות, מנחי הסדנאות ובגדול כל מי שנותן שירותים לאנשים במקומות רגישים בחיים.
זה נכון גם (ואולי במיוחד) לפקידי בנק, משרד הפנים וכו'

כולנו עברנו בחיים אירועים קשים, לכולנו היו חסכים מסוימים כילדים (גם עם ההורים הנפלאים והזמינים ביותר בעולם) – האירועים והחסכים הללו משפיעים על תפיסת המציאות שלנו, על התגובות הרגשיות והגופניות שלנו ומנווטות במידה רבה הרבה מההתנהגויות שלנו. בטח שאת הקיצוניות שבהן.

מזווית ראייה מסויימת , ניתן לטעון שכולנו פוסט טראומתיים
(אתייחס לזה בהמשך הפוסט)

כל זה כמובן מגיע לקליניקה, אלו הדברים שהמטופלים יגדירו במטרות הטיפוליות שלהם.
נסיון כנה להגיע לשורש הדברים יוביל בדיוק לשם.
חלק מהמטופלים לא יודעים את זה
וחלק יודעים, אבל מעדיפים שלא לשתף את מה שעברו.
אני מבין אותם לגמרי.
זה ממש כואב וגם – מה זה קשור עכשיו?
באנו לדבר על מערכות יחסים, עבודה, רגשות, התמכרויות, החלטות…

2. כשזה נוכח ולא מכירים בזה, הטיפול\אימון\ייעוץ פשוט לא הולך לשום מקום.
או שאנחנו נעים במעגלים ולא מבינים למה אנחנו לא מצליחים לגעת בשום דבר משמעותי
או שהלקוח מפסיק לסמוך עלינו ומסיים את התהליך – לרוב בלי להבין בדיוק למה או לדבר על זה עם המטפלת "זה פשוט התמסמס"
במקרים שלדעתי יותר גרועים מכך – הלקוח.ה והמטפל.ת נהיים משתפי פעולה בקשר שתיקה שסמוי גם מעיניהן.
נשים כרגע בצד את המקרים הגרועים מאלה בהרבה של ניצול הכח והסמכות, במודע או שלא במודע, ע"י המטפל. אם נתייחס למקרים שלא במודע, טראומה היא שדה אנרגטי חזק מאד שללא כלים מתאימים יכול לשאוב את כולנו למקומות קשים.

3. במהלך השנים הללו המושג הזה התחיל לתפוס בתודעה הרחבה והמון אנשים התחילו לשאול את עצמם "האם אני פוסט.טראומתי" וגם לחפש את התשובה באופן אקטיבי בטיפולים, סדנאות, טקסים וכו.
גם אני בין המחפשים הללו.
בשלב הזה כבר ממש נהיה קשה להשאר בצד הנח של הגדר של "האם אני מטפל בפוסט-טראומה?"

4. הפוסט-טראומה התחילה להיכנס מכל מיני כיוונים לחיי כאדם פרטי
שחווה את עצמו, את סביבתו ומנהל מערכות יחסים קרובות.

5. אפשר לנסות להפנות את כל מי שאני מזהה (או מזדהה בעצמו) כפוסט-טראומטי.ת למטפלות אחרות
אבל יש מחסור אמיתי במטפלים עם כלים ונסיון בפוסט-טראומה
על זה יוכלו להעיד הרבה מהאנשים שחיפשו…
ומתישהו זה נהיה ממש קשה להמשיך לא לתת מענה מול המצוקה הזו.

—–

כל אלה ועוד הובילו אותי לפני כ4 שנים להבנה שאני צריך להרחיב את ארגז הכלים שלי. הבנה זו שלחה אותי למסע של כמה שנים, שעדיין בעיצומו וימשיך עוד שנים, של לימוד של ACT (תרפיית מחוייבות וקבלה) –

שיטה מופלאה מבוססת מהדור השלישי של הCBT, שגם התחברה בפשטות לדרך שבה טיפלתי עד אז וגם נתנה לי המון כלים וצורות חשיבה חדשות על "אוכלוסיות קליניות", על חרדה ועל פוסט-טראומה. דרך ACT התחלתי לזהות הרבה יותר טוב את מה שקורה מול העיניים שלי והבנתי שזה הרבה יותר נפוץ משחשבתי.

קיבלתי הבנה טובה יותר של מתי להפנות ומתי הדברים במסגרת הכוחות והיכולות שלי. בהדרגה ולאט-לאט עם המון יראת כבוד (והדרכה וסופרויז'ן שתמכו בי מאד) ובלי לצאת בהצהרות – התחלתי גם לטפל באנשים שפנו אליי והגדירו את עצמם כפוסט-טראומטיים שהרגשתי שבכוחי לעזור להם.

וגם ראיתי שזה ממש אפשרי לעזור. לא לכולם ולא באופן אבסולוטי, אבל הכלים שקיבלתי איפשרו לי לעזור באופן משמעותי.

ושוב – להבין יותר טוב מתי ולמי להפנות. אני עדיין מפנה המון ולנצח אמשיך להפנות. אף אחד לא יכול לטפל בכולם.

כולנו צריכים להכיר במגבלות שלנו.

—–

לא כולנו צריכים להיות מטפלים בפוסט-טראומה
זה מורכב, קשה ודורש המון
זו בחירה אמיתית, זה לא משהו שפשוט זורמים אליו מתוך זה שיש לנו קליניקה
עם זאת – המינימום שלדעתי כולנו חייבים לעשות, זה ללמוד באיזושהי רמה על פוסט-טראומה:

– מה זה בכלל?

– מה הקשר בין זה לבין מערכת העצבים שלנו ולמה יש סיבות טובות ממש שיש לנו את תגובות הFight, Flight ו-Freeze? (רמז: קשור לאבולוציה שלנו ולמערכת הפוליווגאלית)

– איך נזהה את זה כשזה מולנו בקליניקה או בחיים האמיתיים?

– אילו טעויות נפוצות ומזיקות מאד בפוטנציה אנשים ומטפלים עושים מול פוסט-טראומה?

באילו מקרים ובאילו צורות נפלא להשתמש במיינדפולנס בפוסט-טראומה ומתי זה יכול ממש להזיק?

ושאלת השאלות שאין לה תשובה ברורה, אבל ממש טוב שכולנו נעסוק בה –

איך אנחנו הופכים את העולם ליותר בטוח, קשוב ומכיל לאנשים שסובלים מפוסט-טראומה?

—–

אני לא רק מציף פה בעיות ושאלות, אני מציע נקודת התחלה פשוטה (מיני רבות)

אני ו-Rotem Kahani הנפלאה, פסיכולוגית קלינית בהתמחות שגם מטפלת ברוח ACT ועושה עבודה מדהימה ברשתות בהנגשת נושאים טיפוליים להמון המון אנשים ומעוררת בי המון השראה,
הולכים להעביר הרצאה על טיפול-מיודע טראומה, 3 שעות בזום בה אנחנו הולכים להתייחס בהמון כבוד לנושא החשוב הזה ולשאלות שהעליתי פה ועוד

זוהי לא הרצאה שבאה ללמד אותנו איך לטפל בטראומה!
בשביל זה צריך תקופת לימודים ארוכה.
זוהי הרצאה ממוקדת שמטרתה היא לתת לאנשים שעובדים עם קהל במקומות רגישים, במיוחד מטפלים\מאמנות\יועצים וכו' , כלים להבין יותר טוב פוסט טראומה, לזהות אותה בקליניקה ולהבין למי ומתי להפנות.
כולי תקווה גם שההרצאה תשלח הרבה אנשים לתכנית לימודים מסודרת ורצינית שתכשיר אותן גם לטיפול בטראומה. העולם צריך יותר ויותר מטפלות כאלה.
ההרצאה מיועדת גם לאנשים באשר הם.
הנושא הזה משפיע על כולנו וזו משימה אישית שלי להפיץ את המידע הזה לכמה שיותר אנשים
ההרצאה כן תתמקד בזווית של הקליניקה, אבל לא יהיה בה שום תוכן שצריך להיות מטפל.ת בשביל להבין.
עולם מיודע-טראומה זה דבר שראוי מאד שיקרה, וכבר קורה בזכות העבודה של חלוצים.ות אמיצים.ות כמו פיטר לוין, דב דנה, גאבור מאטה, באסל ואן-דר קולק ואחרים.

אז האם כולנו פוסט-טראומטיים? לא יודע.
מה שהולך ומתבהר בי שגם זה ספקטרום (מפתיע…) וכזה שכולנו כנראה מתמקמים עליו איפשהו.
במפגש נדבר על הספקטרום הזה וההשפעות שלו עלינו כמטפלים, בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין סביבתנו הקרובה והרחוקה.
יהיה גם הרבה זמן לשאלות, רגשות, שיתופים והתייעצויות.
המפגש הזה הוא חלק מסדרה שתכלול מגוון של נושאים טיפוליים חשובים ורוחביים שתתרחש בחודשים הקרובים.
את חלק מהמפגשים אנחה בעצמי, חלק עם אחרים וחלק יהיו מטפלים מופלאים ומופלאות שאארח.

קצת טיזרים לנושאים האחרים:

מסגרת טיפולית, נושא הזוגיות בחדר הטיפול ו-פסיכדליה, רוחניות ואינטגרציה בחדר הטיפול.
מצפה לזה מאד מאד.
בקרוב יתווספו תכנים נוספים לרשימה.

כל מי שרוצה להצטרף לתפוצה שבה אני מעדכן על כל המפגשים בנושאים טיפוליים – תשלחו לי את הפרטים שלכם בתחתית הדף.

בתקווה ותפילה לעולם מיודע-טראומה בו כולנו נדע להיות חכמים ועדינים יותר מול עצמנו ומול אחרים🙏🏼